יום ראשון, 26 באפריל 2009

מכתב לרופא

שלום שמי בן, בן 15 מבאר שבע. עליתי לארץ בגיל 3 מאתיופיה עם משפחתי. יש לי אח ושתי אחיות. מאז שאני זוכר את עצמי אני חש לעיתים קרובות חולשה וכאבים במקומות שונים בגוף.
בתקופות אלו אני מרגיש שקשה לי לנשום.

בימים אלו אני תלמיד במקיף ג' בבאר שבע, אני במקהלת בית הספר, אני מנגן בטובה, בגלל קשיי הנשימה שלי אני מתקשה להשתתף בחזרות וזה מאוד מתסכל. בשיעורי ספורט אני חש בכאבים בגוף וקשיי נשימה, ואיני יכול לתפקד כשאר התלמידים בשיעורים. הלכתי לרופא כי הרגשתי שהכאבים הופכים להיות בלתי נסבלים ויותר תכופים.
הרופא הפנה אותי לעשות בדיקת דם. ותוצאות הבדיקה הראו כי ספירת תאי הדם האדומים שלי נמוכה.
הוא אמר שבהתחשב בכך שאחי חולה (יש לו מחלת דם), ייתכן כי זה עבר בתורשה ושצריך לבדוק מהי המחלה.

החלטתי ללכת לרופא המשפחה שלי, אני חושב שהגיע הזמן לבדוק את העניין לעומק.
אמא שלי קבעה לי תור לרופא המשפחה לעוד ארבעה ימים.

יום שבת, 25 באפריל 2009

רופא משפחה, מכתב ראשון 

שלום רב,

לפני ארבעה ימים הגיע אליי מטופל למרפאה לצורך בדיקה ושמו בן. בן הגיע אליי כשהוא סובל מכאבים בגוף והוא התלונן על קשיי נשימה לעיתים קרובות כשהוא עושה מאמץ. ערכתי לו בדיקה מקיפה. בן והוריו הגיעו אליי עם תוצאות בדיקות הדם שערך לאחרונה, והתוצאות היו כדלהלן: ספירת תאי הדם אצלו הייתה נמוכה. בעקבות זאת, שאלתי את בן (מכיוון שידעתי שיכול להיות שהוא חולה באנמיה, שספירת תאי דם נמוכה היא סימפטום מוכר של המחלה), אם הוא מסוחרר בתקופות אלו, אם נושר לו השיער, אם הוא אוכל כמו שצריך ואם אין לו חוסר תיאבון. לאחר שבן ענה לי שזה מה שקורה לו בתקופות המדוברות, הבנתי כי מדובר באנמיה מכיוון שאלו הסימפטומים הנפוצים והמוכרים של המחלה. בבדיקה שערכתי לבן, גילתי שבנוסף לכל התסמינים של אנמיה, לבן יש דופק מהיר דבר שאישש את ספקותיי. כמו שניתן לראות בתצאות בדיקת הדם של בן, רמת ההמוגלובין (Hb) בתוצאות הבדיקה נמוכה יותר משל נער בריא (12-16 מילגרם לדציליטר), נפח הממוצע של כדורית האדומה (MCV) ונפח כדוריות הדם האדומות בתוך נוזל הדם – שניהם נמוכים משל נער בריא ממוצע בגילו של בן. לאחר פענוח תוצאות בדיקת הדם של בן, ידעתי סופית כי בן לוקה באנמיה. ולכן, בפגישה הבאה שנקבעה עם בן והוריו לעוד שבוע, איידע אותם בדרכי הטיפול המקובלות באנמיה.

תוצאות בדיקת הדם של המטופל:



ד"ר אפלבויים, 

רופא משפחה.

יום שישי, 24 באפריל 2009

רופא מומחה, מכתב ראשון

 שוחחתי עם רופא המשפחה של בן, ד"ר אפלבויים והוא סיפר לי על מצבו של בן, על פי הסימפטומים, ועל פי מצב משפחתו, אכן מדובר במחלת האנמיה.  

פרטים על המחלה:

אנמיה הינו מצב של ירידה במספר הכדוריות האדומות או ריכוז נמוך של המוגלובין בדם.

כדוריות אדומות בדם הן הנשאיות של החמצן הנכנס מהריאות אל התאים בגוף, ונשאיות דו-תחמוצת הפחמן חזרה אל הריאות. החמצן נקשר למבנה בתוך הכדורית האדומה הנקרא המוגלובין. כל מבנה כזה של המוגלובין בנוי מארבע שרשרות חלבון הקושרות אליהן ברזל, החמצן נקשר אליהם ומועבר לתאים.

:חסר הדם מתפתח באחת מהדרכים הבאות

1. חוסר יצור מספק של כדוריות אדומות במח העצם:

·         חסר ב''אבני בניין'' ליצור הכדוריות: חסר ברזל, חסר בויטמין B12 וחסר בחומצה פולית.

·         הפרעה מולדת ביצור שרשרות החלבון של ההמוגלובין: תלסמיה, אנמיה חרמשית.

·         הפרעה כללית ביצור של מח העצם – ''השבתת מח העצם'': אנמיה אפלסטית, הרעלת תרופות, מחלות כרוניות, סרטן הדם.

2. איבוד דם מוגבר: שטפי דם מרובים, מחזורים חודשיים, מחלות מעיים מסוימות וכו'.
3. הרס מוגבר של כדוריות אדומות בדם הנקרא אנמיה המוליטית:
לאחר זהום, רעילות תרופתית, מצבי חוסר התאמת דם בין ילוד לאמו, חסר האנזים
G6PD         (רגישות לפול) וכו'.

 

ישנם גורמים רבים לחסר דם הגורם למחלת האנמיה ביניהם: הגורם השכיח ביותר הוא חסר דם מחוסר ברזל, שלרוב נובע מחסר כמות ברזל מספקת בתזונת הילד, ביחוד בגיל הינקות ובגיל ההתבגרות.

בילדים שמוצאם מארצות אגן הים התיכון: עירק, אירן, קורדיסטאן או בערבים, שכיחה יחסית הנשאות לתלסמיה או באופן נדיר יותר מחלת תלסמיה מיג'ור.

הרס כדוריות אדומות על רקע חוסר האנזים G6PD השכיח באנשים ממוצא עירקי או כורדי, או על רקע זהומי או תרופתי.

לעיתים רואים חסר דם חולף בזמן או אחרי מחלות זהומיות.

 

יום חמישי, 23 באפריל 2009

רופא משפחה, מכתב שני

בן הגיע אליי למרפאה עם הוריו לאחר שבוע בשנית, על מנת לקבוע שיטת טיפול.

כאמור, שיטת הטיפול באנמיה נעוצה בסוג האנמיה ובגורמים לה. על מנת לאבחן את סוג האנמיה הספציפי בה לוקה בן, ערכתי לו בדיקה נוספת להערכת מחסני הברזל בגוף, כמות ויטמין B12 וחומצה פולית, מדדים של הרס כדוריות אדומות, סוגי ההמוגלובין (המוגלובין אלקטרופורזיס), בדיקות צואה לדם סמוי.

תוצאות הבדיקה העידו על כך שבדם של בן קיים מחסור בויטמין B12, ובהתחשב בגילו של בן, נער בגיל ההתבגרות ומצבו הכללי הצעתי את דרכי הטיפול הבאות:

·         על בן לשנות את הרגלי תזונתו ולשלב את כל סוגי המזון בהם מצוי ויטמין B12. הויטמין נמצא באופן טבעי במאכלים שמקורם מן החי, כגון: בשר (בעיקר בכבד בקר), דגים, פירות ים, ביצים, מוצרי חלב.

במידה והטיפול לא יניב תוצאות או שהגוף של בן לא יצליח לתקן את חסר הדם, יהיה עליי לשקול לעבור לדרכי טיפול יותר אינטנסיביות שיכללו:

·         בן יקבל תוספת של ברזל ותוספת של ויטמינים (B12 וחומצה פולית) דרך הפה או הוריד.

·         ערוי דם או השתלת מח-עצם.

אבקש מבן להקפיד על התזונה הנכונה, שכן זוהי דרך הטיפול הפחות אינטנסיבית ויעילה ברובה.

בנוסף, אבקש מבן לעדכן אותי במצבו במשך הטיפול שהוצע לעיל.

 

בברכה,

ד"ר אפבלויים - המחלקה להמטולוגיה ואונקולוגיה.

יום רביעי, 22 באפריל 2009

בן, מכתב שני

ביקרתי אצל רופא משפחתנו, ד"ר אפלבויים, לפני כשבוע ימים. בביקור זה דר' אפלבויים אמר לי כי חולשתי, קוצר נשימתי, וכאביי בגוף נובעים ממחלת האנמיה.

לא הבנתי ממש את דברי הדר', אבל כן הבנתי שאני חולה במחלה ששמה אנמיה שגורמת לי להרגיש כמו שאני מרגיש.

ד"ר אפלבויים אמר לי כי חסר לי בדם ויטמין B12 וחומצה פולית. הוא אמר לי שעליי לקחת וויטמינים ולשנות את הרגלי התזונה שלי ליותר בריאים. הוא אמר שעלי להתחיל לאכול יותר מאכלים מן הצומח, כמו: בשר, דגים, פירות ים, ביצים ומוצרי חלב.

מכיוון שאני מרגיש שהמחלה פוגעת לי בתחביבים (קשה לי להשתתף בחזרות), החלטתי למלא אחר הוראותיו של ד"ר אפלבויים. אמא קבעה לי לאחר יומיים פגישה עם תזונאית שהרכיבה לי תפריט מיוחד שמכיל בתוכו יותר מזון מן הצומח, כפי שד"ר אפלבויים המליץ.

יש לי תור לד"ר אפלבויים בעוד חודש על מנת לעקוב אחר התקדמות הטיפול, אני מקווה שעד אז כבר הכאבים ישככו. ד"ר אפלבויים אמר שהשינוי בהרכב המזון ישפרו את הרגשתי.

אני כבר שבועיים אוכל לפי התפריט שהכתיבה לי התזונאית, אני לא חש בשיפור מסויים.

אני ממש מפחד מכיוון שעכשיו יהיה על ד"ר אפלבויים לעבור לשיטות הטיפול היותר אינטנסביות. אני מקווה שהוא לא יצטרך להזריק לי את הויטמן דרך הוריד כי אני מפחד מזריקות.

בן.

יום שלישי, 21 באפריל 2009

רופא מומחה, מכתב שני

ד"ר אפלבויים ובן היקרים, שלום רב

לאחר שקראתי את מכתביכם רציתי לחלוק איתכם מידע ולהעשיר את ידיעתכם על מחלת האנמיה.

קבוצות הסיכון העיקריות שחולות באנמיה הן: תינוקות, וילדים. הם נמצאים ברמת סיכון מוגברת מכיוון שגופם עדיין בשלבי התפתחות ורמות הברזל או ויטמין ה- B12 או בחומצה פולית נמוכים. על מנת למנוע מצבים אלו מומלץ (בישראל) לתת לילדים מגיל 4 חודשים תוסף ברזל.

כמו כן גם קשישים וחולים כרוניים נמצאים ברמת סיכון מוגברת ללקות באנמיה.

נשים בכלל ונשים בהריון בפרט נוטות לפתח אנמיה מחוסר ברזל עקב עליה בנפח הדם, לעומת גברים שנמצאים ברמת סיכון מופחתת.

קבוצה נוספת אשר נמצאת בסיכון היא הצמחונים והטבעוניים. מכיוון שתזונה של אנשים אלו מבוססת בעיקר על סויה ואורז, הם לא מקבלים מספיק חלבונים וברזל המצויים במאכלים בשריים, וצפויה להם סבירות גבוהה יותר ללקות באנמיה.

לטבעוניים שאוכלים מאכלים שאינם מן החי, צפוי חוסר ויטמין B12  שנמצא באופן טבעי רק במאכלים שמקורם מן החי, ולכן גם לקבוצה זו סבירות גבוהה ללקות באנמיה.

תופעה זו נפוצה בקרב תרבות המזרח.

קיימות סיבות רבות לאנמיה וסוגי אנמיה שונים. סיבה אחת היא איבוד דם עקב פציעה או ניתוח, או בגלל דימום מתמשך. אנמיה עקב חוסר ברזל נגרמת בגלל מחסור בברזל החיוני לייצור המוגלובין. אנמיה המוליטית היא תוצאה של הרס מוגבר של תאי דם אדומים, בגלל חומרים כימיים; או מחלות כגון אנמיה של תאי החרמש, הקשורות לצורות לא תקינות של המוגלובין. אנמיה יכולה להיגרם גם בגלל פגם בייצור של תאי דם אדומים, כמו בלויקמיה או באנמיה ממארת.

מחלקים את סוגי האנמיות לכמה קטגוריות: על בסיס גודל תאי הדם האדומים, שעשויים להיות גדולים (אנמיה מקרוציטית), קטנים (אנמיה מיקרוציטית), או בגודל תקין (אנמיה נורמוציטית).

לכל סוג אנמיה שונה יש גם דרכי טיפול שונים.

על פי הנתונים שהגיעו אלי מרופא משפחתו של בן ומבדיקות הדם שלו, עולה כי בן סובל מאנמיה הנובעת ממחסור בויטמין B12.

הוצעו לו דרכי טיפול רבות ושונות על ידי רופא המשפחה שלו ואני מצפה שאם יעקוב אחרי ההוראות מצבו ישתפר תוך כמה שבועות.

מקווה לשמוע רק טוב,

ד"ר שחורי.

יום שני, 20 באפריל 2009

רופא משפחה, מכתב שלישי

שלום,

בן הגיע אליי לאחר חודש, על מנת לבדוק את התקדמות הטיפול. מאוד הצטערתי לגלות כי הטיפול שהצעתי לבן לא שיפור את הרגשתו ומצבו. כנראה, שהמצב של בן יותר חמור ממה שחשבתי מכיוון שהוא הגיע אליי כשהוא סובל שוב מכאבים, קוצר נשימה וכו'.

כנראה שהספיגה של הויטמין B12 לדם אינה תקנית. מצב זה יכול להיווצר כתוצאה ממחלת מעיים, ולכן הפנתי את בן לבדיקה בבית החולים ליתר ביטחון (למרות שאני חושב שאין זו הסיבה). המקרה של בן, הוא מקרה קיצוני. החלטתי לא לחכות ולעבור למתן טיפול יותר אינטנסיבי. בן חייב לקבל 3 מיקרוגרם של הויטמין B12 בכל יום. אם בן לא יקבל את הכמות המספקת לגוף, נזק יכול להיגרם לגופו.

הסברתי לבן כמה חשוב שיקפיד לקחת את הויטמין, שרמות ויטמין B12 נמוכות לאורך זמן גורמות נזק בלתי הפיך לתאי העצב, דבר שעלול לגרום להפרעות זיכרון, דיכאון, הפרעות פסיכוטיות, אי שקט, חולשת שרירים ובעיות מוטוריות.

בסיום הפגישה, אמרתי להוריו כי עליהם להגיע כל חודש לבית החולים על מנת לקבל את הזריקה המדוברת וביקשתי שיקפידו שבן לוקח את הויטמין בכל יום ובמינון שצריך. בנוסף, הסברתי להוריו שעליהם להקפיד שבן לא מתקרב לשתייה חריפה כי היא גורמת להפחתת ספיגת הויטמין.

בברכה,

ד"ר אפבלויים - המחלקה להמטולוגיה ואונקולוגיה.

יום ראשון, 19 באפריל 2009

בן, מכתב שלישי

שלום,

לפני כחודש ימים הלכתי שוב לד"ר אפבלויים כדי לבדוק את התקדמות הטיפול במחלת האנמיה שלי. אמרתי לד"ר אפלבויים כי הטיפול שהציע לא ממש שיפר את כאביי ושאני עדיין סובל מקוצר נשימה. לפי ד"ר אפלבויים הסיבה לכך שמצבי לא השתפר היא שהויטמין B12 לא נספג הייטב בדם שלי.

הוא אמר שמצב זה ייתכן בגלל מחלת מעיים והוא הפנה אותי לעשות בדיקה כדי לבדוק אם באמת מדובר במחלת מעיים. לאחר שהורי שמעו את דבריו כמספר ימים לאחר מכן הלכנו לבית חולים על מנת לעשות את הבדיקה ולבדוק האם יש לי מחלת מעיים אך תוצאות הבדיקה הראו כי איני סובל ממחלת מעיים. חזרתי לד"ר אפלבויים עם התוצאות והוא אמר שהסיבה לכך חייבת להיות שאיני מקפיד מספיק לקחת את הויטמינים (ואני חיי, בנושא זה להסכים איתו כי לפעמים שכחתי לקחת את הויטמינים).

הוא אמר לי שאני חייב להקפיד על נטילת הויטמינים וכי גרמתי לעצמי להגיע למצב חמור ומסוכן מאוד. הוא אמר שמהיום יהיה עלי להגיע פעם בחודש לבית חולים כדי לקבל זריקה של  3 מיקרוגרם של הויטמין B12.

בסוף הפגישה הודתי לד"ר אפלבויים על העזרה שהוא נותך לי והבטחתי לא שמהיום אני אקפיד על התזונה שלי ולא אשכח לקחת את הויטמינים.

אני כבר נמצא כמעט חודשיים בטיפול, אני כבר לא שוכח לקחת את הויטמינים, קיבלתי שתי זריקות ואני מרגיש שהטיפול עוזר לי. יש לי פחות כאבים בגוף ולאט לאט קוצר הנשימה שלי משתפר ואני מצליח לחזור לחזרות ולנגן בטובה. אבל מצג שני זה מאוד קשה להקפיד על הטיפול ולהגיע כל חודש לקבל זריקה, זה מאוד מתיש ולפעמים לא בה לי לקבל זריקה, אבל אני יודע שזה חשוב וזה יעזור לי לשפר את מצבי ואולי אף להחלים.

אני מאוד מודה לד"ר אפלבויים על עזרתו ובזכותו אני מרגיש הרבה יותר טוב.

בן.

יום שבת, 18 באפריל 2009

רופא מומחה, מכתב שלישי

חוסר ברזל וחוסר בויטמין B12 הוא החוסר התזונתי השכיח ביותר בעולם והסיבה הראשונה לאנמיה.
לפי ארגון הבריאות העולמי, שיעורי האנמיה מחוסר ברזל וחוסר בויטמין
B12 בילדים הם: באפריקה - 60%, באיזור הים התיכון המזרחי - 63% ובאמריקה הצפונית - 7%. באירופה, שיעור זה נמוך.
בארץ, נצפה חוסר ברזל וחוסר בויטמין בכרבע מהילדים. בקרב החרדים והאוכלוסיה הערבית, גבוה יותר שיעור זה. שיעור האנמיה מחוסר ברזל בילדים מוערך בארץ בכ-%6 - 10%.

למחלת האנמיה דרכי טיפול שונות ורבות מכיוון שקימיים סוגי אנמיה רבים ולכל סוג ישנו גורם שונה ודרך טיפול שונה לו. כדי לטפל בחסר הדם חשוב לאתר את הסיבה שגרמה לו ולטפל בה. הטיפול בגורם ימנע את החוסר של הכדוריות האדומות ויאפשר למח העצם לייצר כדוריות חדשות. השיקולים הרפואיים לטפול בחוסר דם מסתמכים על גיל המטופל ומצבו הכללי, סיבת חוסר הדם וחומרתו.

למחלת האנמיה פותחו שיטות רבות לטיפול ביניהם שיטת טיפול נטורופתית טבעית כגון:

רוב אבחנות האנמיה מתגלות בבדיקות דם שגרתיות. לרוב הרפואה הקונבנציונאלית פותרת את הבעיה במתן ברזל ללא אבחנה מדויקת של הגורם. מאוד חשוב להבין מהו המקור לאנמיה ולפתור את הבעיה מהשורש. במסגרת הטיפול הנטורופתי עובר המטופל תשאול מקיף וכן נשלח לבדיקות דם מקיפות, כדי להבין את מקור האנמיה.
במצבים של אנמיה על רקע תורשתי כגון טלסמיה, אנמיה חרמשית או חוסר באנזים G6PD אין טיפול.
אנמיה על רקע דימום ווסתי כבד - ניתן לטפל בצורה יעילה. דימום ווסתי כבד אצל אישה יכול לנבוע מהמצאות שרירן ברחם או עקב חוסר איזון הורמונאלי. הטיפול הנטורופתי במצב זה יתבסס על פורמולת צמחי מרפא מאזנת הורמונלית, המותאמת אישית למטופלת. בנוסף, תפריט תזונתי מאוזן המכיל ברזל ושאר מרכיבים חיוניים, נבנה בהתאם לצורכי המטופלת.
בנוסף, אם הדימום הרב הוא עקב מחלה כרונית כגון מחלת מעי דלקתית, טחורים ועוד, לטיפול הנטורופתי מענה לכך.
אנמיה עקב חוסר ברזל – יש לברר האם אנמיה זו היא עקב תזונה לקויה או ספיגה לקויה. ספיגה לקויה לרוב תראה תמונה רחבה יותר של בעיות במערכת העיכול ו\או תת חומציות בקיבה. על פי תמונת המצב מותאמת תכנית טיפול שמטרתה לשדרג את התזונה ולהתאים תפריט תזונתי. ישנם צמחי מרפא העוזרים בספיגה ולכן מותאמת פורמולת צמחי מרפא באופן אישי.
אנמיה אוטואימונית – הטיפול הנטורופתי תומך במצב זה על ידי צמחי מרפא ותזונת ניקוי. ניתן לאזן את תגובת מערכת החיסון ובכך למנוע את הריסת כדוריות הדם האדומות.